תמיד הייתי סקרן וזה כנראה גם השתלם לי. יום אחד המורה בבית הספר שלי נתן לנו משימות לבנות אתר אינטרנט, זאת במסגרת המגמה שלנו.
לקח לי יומיים וחצי לחשוב על רעיון. כמעט הרמתי ידיים אבל בסוף עלה לי רעיון לחבר בין האהבה הגדולה שלי למשחקים ובעיקר לקוביה הונגרית למשימה שקיבלנו – בניית אתר.
וכך מולד האתר הזה שלי – מוקדש לאהבה הגדולה שלי – קוביה הונגרית.
אז נתחיל מיד כאן. הנה כמה דברים שאולי לא ידעתם על הקובייה ההונגרית.
קוביית הקסם הומצאה על ידי פרופסור מבודפשט, הונגריה. הוא רצה לעזור לתלמידיו להבין תמונות תלת מימדיות. הוא השתמש בקובייה ככלי למידה והיא התפרסמה ברחבי העולם.
הוא מכר יותר מ-100 מיליון יחידות מאז הקמתו לפני כמעט 40 שנה. הוא הופיע גם בסרטים הוליוודיים מפורסמים.
ארנו רוביק הוא ממציא הקובייה המפורסמת בעולם, שעוררה תמיהה ומבדר מיליוני אנשים מאז הוצגה לראשונה בשנת 1974. האדריכל והפרופסור לעיצוב יליד הונגריה הוקסם מאובייקטים תלת מימדיים, והוא התנסה בהרבה ניסויים שונים עיצובים ואבות טיפוס. בסופו של דבר הוא הגה את הרעיון לקובייה המפורסמת שלו, המורכבת מ-27 קוביות קטנות שיש לסדר אותן כדי ליצור קובייה אחת. הממציא היה מורה במקצועו, והוא השתמש בהמצאתו כדי לעזור לתלמידים לפתח מיומנויות חשיבה מרחבית. הוא גם מצא שזו דרך מצוינת לעזור לילדים עם מיומנויות מוטוריות.
כשהראה את אב הטיפוס לכיתה שלו, רוביק התלהב מכך שהם נהנו ממנו כל כך. עד מהרה הבין שניתן לייצר את הקובייה שלו בקלות ועשויה לפנות לקהל רחב יותר. הוא הגיש בקשה לפטנט בינואר 1975 וקרא ליצירתו "קוביית הקסם". לאחר מכן, ניסה למצוא יצרן בהונגריה אך התקשה בשל הכלכלה המתוכננת של הונגריה הקומוניסטית באותה תקופה.
בסופו של דבר, רוביק לקח את הפאזל שלו לירידי צעצועים בינלאומיים, שם הוא התקבל היטב. ביריד הצעצועים של נירנברג ב-1980, איש שיווק בשם טום קרמר ראה את הקובייה וסגר עסקה להביאה לאמריקה. החברה האמריקאית נתנה לו את החוזה – אבל רק לאחר שהתעקשה שישנה את השם ל"קוביית רוביק".
בשנים שלאחר השיגעון הראשון שלו לקובייה, הצליח רוביק לבנות סטודיו לעיצוב משלו ולהתפרנס בכבוד. הוא נשאר נאמן לשורשיו והשתמש בחלק מהרווחים שלו כדי להקים קרן שתומכת בממציאים אחרים בארצו.
ממציא קוביית הרוביק הוא פסל ופרופסור הונגרי לאדריכלות בשם ארנו רוביק. בתחילה הוא יצר את הקוביה כדרך לעזור לתלמידיו להבין כיצד ניתן לתפעל מבנים המורכבים ממספר חלקים מבלי להתפרק. עם זאת, רק כשרוביק ערבל את הקובייה וניסה לתקן אותה, הוא הבין שליצירתו יש פוטנציאל כפאזל.
הוא התחיל ביצירת אב טיפוס עם 26 קוביות עץ המוחזקים יחד על ידי גומיות ואטבים. לקח לו חודש לפתור את זה, אבל ברגע שעשה זאת, הוא ידע שיש לו משהו מיוחד. רוביק מצא סוג חדש של מודל גיאומטרי שעומד בניגוד לכל הכללים והמוסכמות.
לאחר השלמת אב הטיפוס, רוביק הגישה בקשה לפטנט ומצאה חברת צעצועי פלסטיק שמוכנה לייצר אותו. הוא שווק ב-1977 כ-Magic Cube, ועד 1980 הוא הפך ללהיט עולמי.
למרות הפופולריות שלה, הקוביה קשה לפתרון. בעוד שתיאורטית קיימות אפשרויות אינסופיות לקובייה, רק 12 מהן ניתנות לפתרון. כדי לגלות את הפתרון, יש להבין איזה רצף של מהלכים ישנה את כל הצבעים על כל פנים של הקובייה. לאחר מכן עליהם לבצע את המהלכים הללו ולהחזיר את הקוביה למצבה המקורי שנפתר.
ממשלת הונגריה גילתה עניין רב בקובייה ובהיסטוריה שלה, והיא מתכננת לבנות מוזיאון קוביית רוביק בבודפשט. ראש הממשלה מקווה שהמוזיאון יתן השראה לצעירים לאמץ את ערכי המדע והחדשנות. זהו מסר חשוב, כי הונגריה סבלה מהזדהות עם קיצוניות בעבר – וברור שאימוץ הקיצוניות הללו לא יוביל לעתיד טוב יותר להונגריה.
אבות טיפוס ראשונים
כאשר קוביית הרוביק הושקה לראשונה היא הפכה במהירות לתופעה בינלאומית. למעלה מ-100 מיליון מהפאזלים נמכרו תוך שנים ספורות בתחילת שנות ה-80, וזה עדיין אחד הצעצועים הפופולריים ביותר בעולם. הוא הומצא ב-1974 על ידי הפרופסור ההונגרי לארכיטקטורה ארנו רוביק. הממציא השתמש ברקע שלו בפיסול ובאדריכלות כדי ליצור קובייה בגודל 3×3 שניתן לתמרן לצורות שונות מבלי להתפרק. במקור הוא כינה את הקוביה "קוביית קסם" וקיבל עליה פטנט הונגרי (HU170062) בשנת 1975.
הקובייה היא מבנה גיאומטרי מורכב עם 27 בלוקים בצבעים שונים ו-54 משטחים חיצוניים. כל פנים של הקוביה הוא צבע אחיד או חלקי, והדרך היחידה לפתור את זה היא על ידי יישור נכון של כל הצבעים זה עם זה. התוצאה היא קובייה מושלמת, אבל זה יכול לקחת הרבה מהלכים. לקח לרוביק חודש לפתור את אב הטיפוס שלו, שהיה דגם עץ.
בתחילת שנות ה-80 חתם ארנו רוביק על חוזה עם חברת צעצועים לייצור הקובייה שלו ומכירתה ברחבי העולם. בשלב זה, הקובייה הפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות העולמית ואף שימשה בכמה מהסרטים ההוליוודיים המפורסמים ביותר. כיום, הצעצוע זמין בלמעלה מ-100 שפות והוליד תרבות שלמה של קוביות תחרותיות.
קוביית אב הטיפוס המקורית של רוביק הייתה עשויה מעץ והוחזתה יחד על ידי גומיות. זה היה כל כך נוקשה שהוא פיתח בעיה עם האגודל שלו, שהיה ידוע בתור 'האגודל של רוביק'. מאוחר יותר, הקובייה עברה מחדש כדי להפוך אותה לקלה יותר וחלקה יותר להסתובב.
בזמן שלמד אדריכלות, רוביק מצא תשוקה לגיאומטריה. הוא היה מבלה את זמנו הפנוי בהתעסקות בצורות ובדמויות – החדר שלו היה זרוע בעפרונות צבעוניים, חוטים, מקלות ושאר הסיכויים. ההמצאה של רוביק הייתה תוצאה של ההתעסקות הזו. הוא רצה ליצור פאזל שיוכל ללמד את תלמידיו דרכים חדשות לחשוב על מרחב תלת מימדי.
הוא התחיל בבניית קובייה מנייר ועץ, אותה כינה קוביית הקסם. לאחר מכן הוא השתמש בגומיות כדי לחבר את החלקים הבודדים יחד. כשהוא מסר את הקובייה לאנשים אחרים וצפה בקסם שלהם, הוא ידע שיש לו משהו מיוחד. בסופו של דבר הוא רשם פטנט על הקובייה ב-1975, והיא שוחררה לחנויות הצעצועים של הונגריה ב-1977.
עם זאת, קוביית הקסם לא הפכה מיד להצלחה. עברו כמה שנים עד שזה התחיל לזכות בהכרה מחוץ להונגריה. חברת הצעצועים הבינלאומית Ideal שיווקה את הקוביה, מה שעזר לה להפוך לתופעה כלל עולמית. הקובייה זכתה ללהיט גם במדינות אחרות, כולל ארצות הברית.
למעשה, ארה"ב הייתה שוק מרכזי עבור הקובייה מכיוון שהיא הייתה זמינה בקלות רבה יותר ממוצרי צעצוע אחרים באותה תקופה. קל היה גם ללמוד את הטכניקות הדרושות לפתרון הקובייה. הסיבה לכך היא שבארה"ב הייתה קהילה משגשגת של חובבי קוביות ולאוניברסיטאות רבות היו תוכניות הנדסה שהתמקדו בתכנון ובפתרון בעיות.
כיום, ישנם כ-30,000 אנשים מומחים בפתרון הקובייה ההונגרית. מספר זה גדל ללא הרף ככל שיותר ויותר אנשים מגלים את השמחה שבפאזל הזה. תרבות קוביות התפתחה ברחבי העולם, כאשר חובבים רבים אף מתחרים כדי לראות מי יכול לפתור את הקובייה הכי מהר.
הקובייה של רוביק היא אחד הצעצועים המפורסמים בהיסטוריה. הייתה לה השפעה עמוקה על החברה והתרבות, והיא ממשיכה לרתק ולהעניק השראה לאנשים ברחבי העולם. הומצאה על ידי ארנו רוביק, פרופסור לארכיטקטורה ב-1974, הקובייה הרב-צבעונית הומצאה בתחילה כדרך לעזור לתלמידים להבין גיאומטריה תלת-ממדית. אב הטיפוס הראשון של רוביק – ה-Buvos Kocka (קוביית הקסם) – היה להיט גדול בקרב תלמידיו, ועד מהרה התברר שזה משהו ששווה למסחר.
התקדמותו של רוביק לעבר חנויות צעצועים במערב נבלמה על ידי מסך הברזל, אך בסופו של דבר הוא עשה הסכם עם תאגיד הצעצועים האידיאלי והחל לייצר את הקובייה בהונגריה. כדי להפוך אותה ליותר מושכת לצרכנים מערביים, המפתחים החליטו למתג מחדש את הקוביה וקראו לה הקובייה של רוביק. זה היה מהלך מוצלח, והקוביה הפכה לפופולרית מאוד בשנות ה-80.
זה תואר כחידה של נפש וגוף, שניתן לפתור באמצעות היגיון ואסטרטגיה. הקובייה היא כלי טוב מאוד לשיפור החשיבה המרחבית וגמישות קוגניטיבית, והפופולריות שלה גדלה עם עליית האינטרנט. זה גם עזר לשפר את המיומנויות המוטוריות העדינות של ילדים נכים רבים, כולל ילדים אוטיסטים.
בעוד שהפופולריות של הקובייה עלתה ודעכה עם השנים, היא נותרה סמל עולמי. הוא הופיע בכמה סרטים ותוכניות טלוויזיה, כולל דוני דארקו, המהנדס, ארמגדון ובעקבות האושר. הקובייה אפילו שימשה השראה לספורט חדש המכונה speed cubing, שהיא תחרות שבה המתחרים מנסים לפתור את הקובייה בזמן הקצר ביותר.
כל הזכויות שמורות – ישראל פיגא.
